גזר דין בתיק פ"ל 3229-07-11

מבוא

1.      הנאשם הודה והורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ובשתי עבירות של שכרות, האחת בריכוז 530 מ"ג אלכוהול לליטר אויר נשוף, והשנייה שלושה שבועות לאחר מכן בהיותו פסול מנהלית מלנהוג- אז שכרותו עמדה על 420 מ"ג. 

2.      הנאשם היה עצור שמונה ימים ולאחר מכן שוחרר למעצר בית בתנאים מקלים. לנאשם עבר פלילי במסגרתו ישב תקופות שונות במאסר.

חומרת העבירות נהיגה בפסילה ובשכרות

3.      עניין לנו בשתי עבירות חמורות, לעניין חומרתה של עבירת נהיגה בזמן פסילה אין צורך להכביר במלים. לא מדובר רק בזלזול ואי כיבוד החוק כי אם בסיכון לכולי עלמא, לנהגים ולהולכי הרגל מסביב.  ב רע"פ 1812/94 דורון פרץ נ' מ"י  ציין ביהמ"ש העליון כי "מי שנוהג בזמן פסילה, ראוי לעונש חמור שבין מרכיביו פסילה לאורך זמן ומאסר לתקופה הולמת..." .  

4.      לעניין השכרות,  ביהמ"ש העליון חזר ועמד על החומרה הרבה שבעבירת נהיגה בשכרות ועל הצורך בנקיטת מדיניות ענישה מרתיעה. כך, קבע כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל :

"כידוע, נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. לכן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות (ראו למשל: רע"פ 6439/06 קריטי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.10.2006); רע"פ 2073/08 ברבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.3.2008). כך למשל קבעתי ברע"פ 6418/07 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.9.2007): 'נהיגה במצב שכרות היא עבירה המסכנת לא רק את הנהג פורע החוק אלא את הנוסעים עימו ואת המכוניות שבקרבתן הוא נוסע. נהג אשר מוכן לנהוג במצב של שכרות צריך לדעת, כי באם ייתפס, צפוי הוא להיענש בחומרה רבה'".

ראה גם רע"פ 1392/09 נתן אבנילוב נ' מדינת ישראל

5.      הוסף לאמור לעיל את העובדה כי עבירת הנהיגה בשכרות בוצעה  בשתי הזדמנויות תכופות ותגיע למסקנה כי אין מנוס אלא להטיל עונש מאסר משמעותי על הנאשם, אשר יעביר המסר לפיו עבירות תעבורה הן עבירות פליליות חמורות לא פחות מעבירות על פי חוק העונשין.  יחד עם זאת באומרי עונש מאסר משמעותי, אין בכוונתי להטיל על הנאשם העונש המבוקש על ידי המאשימה - שנה מאסר, באשר הוא חורג מטווח הענישה, ביחס לנאשמים כדוגמת הנאשם שלפני. 

טיעוני הצדדים לעונש

6.      כאמור, המאשימה מבקשת להשית על הנאשם מאסר שלא יעלה על שנה, מאסר על תנאי שלא יפחת משנה לשלוש שנים ופסילה שלא תפחת מחמש שנים, פסילה על תנאי וקנס.  בגזר הדין שהציגה המאשימה כאסמכתא לענישה המבוקשת על ידה ( רע"פ 1369/08 יצחק ישראל נ' מדינת ישראל) נגזרו על נאשם שנהג פעמיים בשכרות ופעם אחת בפסילה, שבעה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי של 7 חודשים למשך 3 שנים, פסילה לתקופה של 4 שנים וקנס. בית המשפט העליון לא מצא כי מדובר בענישה מחמירה המחייבת התערבותו.

7.      הסנגור עותר למאסר לתקופה קצרה שתרוצה בעבודות שירות ומפנה לחוות הדעת החיובית שהתקבלה מהממונה לעבודות השירות, כשהוא מפנה לגזרי דין בהם עונשי המאסר נעים בין 21 ימים ל-5 חודשים. 

8.      הסנגור מציין עוד כי הנאשם נמצא בשיקום מזה שלושה חודשים במרכז אל אמאל, עומד להתחתן  וכי במהלך השנה וחצי האחרונות מאז ביצוע העבירות, הוא לא ביצע כל עבירה נוספת וקיים את תנאי שחרורו ממעצר.  מאוחר לדיון אף המציא הסנגור מכתב ממוסד אלאמל על פיו הנאשם משתתף בסדנה והוא "נקי" מסמים.

מתחם העונש הראוי

9.                  מלאכת גזירת הדין היא מלאכה עדינה של איזון, הנעשה תוך שקלול נסיבות הקולה והחומרה, אלו מול אלו, יחד עם מטרות הענישה והמדיניות העונשית הכללית. (ע״פ 212/79 פלוני נ׳ מדינת ישראל).

10.              מטבע הדברים קשה להשוות בין גזרי הדין השונים שניתנים בבתי משפט לתעבורה, משום שלא רק שכל נאשם שונה בנסיבותיו ממשנהו אלא גם משום שמדובר בצרוף עבירות שונות שביצע כל נאשם. האחד "רק" נוהג בפסילה והשני נוהג בפסילה ובשכרות, השלישי נוהג בשכרות וגורם לתאונת דרכים וכן הלאה, למרות זאת במקרה שלפני ניתן לומר בוודאות  כי דינו של נאשם זה למאסר בפועל, ולא בדרך של עבודות שירות, השאלה הנשאלת היא מה תהא תקופת מאסרו.

11.             לאחר תיקון 113 לחוק העונשין תשל"ז-1977(הבניית שיקול הדעת בענישה) נדרש בית המשפט להעמיד בראש סדר העדיפויות את עיקרון ההלימה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, כאשר על הצדדים להציג אסמכתאות למטחם העונש הנטען על ידם. 

12.              דרישת המאשימה להשתת שנה מאסר בפועל  אינה מגובה באסמכתאות וחורגת ממתחם העונש הראוי. התקופה הארוכה ביותר שמצאתי שנגזרה על נאשם שנהג בפסילה ובשכרות גבוהה מאוד, הייתה בת שבעה חודשים שם דובר בנאשם בעל עבר תעבורתי ופלילי עשיר, שכרותו היתה גבוהה מזו של הנאשם שבפני ולא ניתן היה לזקוף לזכותו חסכון בזמן שיפוטי, כמו במקרה שלפני (ראה עפ"ת(ים) 15798-07-12 חרחש נ' מדינת ישראל.  ראה גם רע"פ 1369/08 הנ"ל וכן עפ"ת (י - ם)  31041-03-11 אלכסנדר מטבייב נ' מדינת ישראל שם הושתו 7 ח' מאסר למי שנהג בשכרות בפסילה, אשר בנוסף עבר עבירה של  הכשלת שוטר.

13.              הסנגור מפנה ל פ"ל 434-08-12 מוחמד קומבר שם גזרתי על הנאשם 21 ימי מאסר אולם מדובר במי שנעדר עבר פלילי ואף עברו התעבורתי הכיל 3 הרשעות קודמות, כך שגזר דין זה יכול להוות אסמכתא לרף התחתון של העונש ההולם במקרה של נהיגה בשכרות פעם שניה.